מלכודת מעשה ידינו

האם יש הקצנה בשיח נגד הרפורמה?

בודאי.

האם זה יכול להידרדר לאלימות, לרצח פוליטי? כן

השמאל הפוליטי, שיותר מדויק לקרא לו מחנה הלא ימין, נמצא בהקצנה מאז רצח יצחק רבין ז"ל. לא שזה מצדיק אלימות פוליטית, ותודה לאל, נכון לכתיבת שורות אלו אין מה להצדיק, והלואי, הלואי, שלא יהיה מה להצדיק. מה שאני מנסה להסביר כאן זה את הדינמיקות הקטלניות שאנו לכודים בהן.

מה שמניע הקצנה זה תחושת הצדק, מנטליות "האנחנו צודקים." במקום להפנים את הגישה לפיה מי שצודק צריך לפעול באחריות כלפי אותה מטרה צודקת, כלפי מאמינים אחרים באותה מטרה, וכלפי המדינה והעם הלכודים באותו ויכוח, גישת ה"אני צודק" עושה ההפך. היא מעוורת את האוחזים בה מכול שיקול מוסרי, ורציונלי ומעצימה את הזעם והשנאה כנגד אלו המזוהים עם המעשים הכביכול לא צודקים. וכך נוצר רציונל לפיו לא רק הכול מותר, אלא גם הכרחי. תחושת צדק מעוותת כזו יכולה להסתמך על כול מני דברים. אצל יגאל עמיר זה היה חזון משיחי שבמרכזו א"י השלמה ושנאת הערבים והשמאל. אצל השמאל, מחנה הלא ימין, זה היה ועודנו הרצח המתועב שיגאל עמיר ביצע. כרגע זה נמצא בשלב הדברת, הקריאה לסרבנות של אהוד ברק, רון חולדאי שמתקשה לשמור על הסוגרים, ההתנגדות לפשרה (וכן, שיחות על פשרה צריכות להתחיל בהקפאת החקיקה.) וביטויים וציוצים בוטים יותר. הדברים האלו קיימים. הם לא מלמדים שאוטוטו עומד להתקיים רצח פוליטי, אבל הם בהחלט מדאיגים. העניין הוא שכשמדובר בהקצנה, השמאל הוא תמיד צעד אחד לפני הימין. מכיוון שהימין עבר מרציחות פוליטיות שהחמירו והלכו, לשריפת משפחה שלמה, לניסיון שריפה של כפר שלם, ולקריאות "שיישרף לכם הכפר." הסיכוי שהשמאל נמצא צעד אחד לפני כן, קרי באזור הסבירות הגבוהה לביצוע רצח פוליטי, הנו סביר בהחלט. ולא. אין לי כול מידע על משהו ספציפי שעומד להתרחש. אני מדבר על תהליכים. והליכי ההקצה של השמאל אינם מנותקים מתהליכי ההקצנה של הימין, ואלו של הימין אינם מנותקים מאלו של השמאל. כשפרצה האינתיפאדה השנייה פנה פרופ. זאב שטרנהל לפלסטינאים וביקש שיהרגו רק את המתנחלים. זו הייתה אמירה קיצונית, אנטי מוסרית, פסולה, שנבעה מתוך ראיה דוגמתית נוקשה לפיה כול דבר שהוא ימין הוא פסול מוסרית. וכן, מי שאומר דבר כזה מאבד צלם אנוש, אפילו הוא בעצמו ניצול שואה. יחד עם זאת זה לא הצדיק את הניסיון לפגוע בו מספר שנים מאוחר יותר. גם הוא, גם מי שניסה לפגוע בו הונעו ע"י תחושת הצדק. וזו פחות או יותר הדינמיקה בה אנו לכודים. כרגע הפירומן בן גביר מחפש בנרות בדל של אלימות פיזית מצד מתנגדי הרפורמה. מי ייתן ומנוול זה יעלה חרס בידו גם אחרי שיהפוך את כול המדינה. אבל אם חס ושלום יקרה משהו, זו תהיה עילה בידיו, ובידי בריוני רחוב אחרים, לגל אלימות פנימית, שלא ראינו מעולם.

גל זה גם יכול לבוא ללא אירוע אמיתי. למה בן גביר משקר על אותם דוחות מודיעין. כי הוא ותומכיו, ודומיהם, מחפשים הצדקה למעשים רצחניים כאלו. זה בוער להם בקצה העצמות. כ"כ בוער להם, שאולי הם לא יחכו להצדקה, אפילו לא אחת מזוייפת. ואם זה יקרה כך תהיה הקצנה נוספת במחנה השני. פעולות אלימות, מכול דרג שהוא, עשויות להיות חלק מקשת של פעולות, ולא בהכרח הדומיננטיות שבהן. התוצאה העיקרית מיוזמה בן גבירית כזו, היא חיסול כול אפשרות לדיאלוג. מלחמת אזרחים היא תוצאה אפשרי של כול אחד מהתרחישים האלו. אבל יותר סביר הוא תרחיש של שיתוק. המדינה פשוט לא תוכל לתפקד כתוצאה מהנתק בין הצדדים. 

הם ניקו לך את הבית יא חמור

הם ניקו לך את הבית יא חמור

ניקו לך את הלשכה ממישהו שלא היה צריך להיות שם מהתחלה.

אותו שלחתה להליכי פרישה מכובדים, אותם העפתה לכול הרוחות.

הלכלוך עלה למעלה – הערכים נשטפו באסלת ההשפלה הפומבית.

ובזכותך אדוני ראש הממשלה מקום העבודה הפך מסוכן ביותר עבור נשים ועוד יותר עבור בעלי ערכים אמיתיים.

הנאום הכמעט טוב של ביבי

נתניהו נשא נאום באו"ם. נאום חשוב נאום טוב. לצאת מול אחמאדאיניג'ד והשקרים שלו, זה חשוב, פשוט אבל חשוב, חשוב מאוד. לדרוש מהאו"ם יושרה זה לא פשוט, מאוד לא פשוט, אבל חשוב, הרבה יותר חשוב. אבל בפרט אחד חשוב הוא פישל, הוא חזר מספר פעמים על המשפט ZIONISM IS RACISM, משפט שיקרי, נבזי, שיש לצאת נגדו וטוב שיצא נגדו, אך שחזר עליו כלשונו, קידם אותו ואת המסר הנקלה. מסר אותו מקדמים אותם גורמים המשחיתים את האו"ם. היה טוב יותר אם היה מנסח בקצרה משפט או פיסקה המוכיחים הפוך. ZIONISM IS THE NATIONAL LIBERATION MOVEMENT OF THE JEWISH PEOPLE, AND THEREFORE AN OPPONENT OF RACISM, WHICH SOUGHT TO SUBJUGATE ALL PEOPLES.