אפאסים

איזה אפס, פחדן, טבח עשרות אנשים, ושניים מתוכם הצליח לרצוח, סתם כי בא לו בשבת הלפני אחרונה בת"א, למה בא לו?
כי הפריע לו, או אולי להם, שיש כאלו שעושים מה שהם עושים בשונה ממנו, בינם לבין עצמם, בבתיהם הם ובמועדוניהם הם הרחק ממנו, אז הטריח את עצמו אל תוך חדרי חדריהם ותקע צרורות לכול הכיוונים.
ומה יצא לו מזה?
הוא מרגיש גבר עכשיו, גיבור?
על מה הוא בדיוק התגבר? (כן גבר בעברית זה אחד ש גא–בא–ר) על טנקים פורצים? על מחבלים עטופים בחומרי נפץ ורסס?
להגיב באלימות כלפי השונה מאיתנו, רק כי השונה הזה שונה זה פחדנות לכול דבר, כניעה ליצר הפחד מהשונה, ומה אמרו חז"ל על הכניעה ליצר "איזהו גיבור הכובש את יצרו". כן גם חז"ל רואים בו פחדן.
ולירות בלא חמושים זו הפחדנות הכי מובהקת שיש.
וכל כך הרבה פחדנות במעש אחד עושה אותו אפס, אפאס גמור, ואם יש לו שותפים לפחדנות, שמהללים אותו ב"סחטיין יא גבר", "שיחקת אותה" ומחליקים איתו כפה אחת או שתיים, הם אפאסים בדיוק כמוהו.