כך מבקשים שלושת הסרבנים שברחו לדרום אפריקה במאמר בוואלה. הם מסרבים לקחת חלק בבנית חומת ההפרדה שהורידה את הפיגועים למינימום של קרוב מאוד לאפס, הם מסרבים לחפש מטעני חבלה וחמושים בכפרים ערביים. הם מסרבים להקים מחסומים עפר שמקשים על חוליות חבלה מכפרים שונים לתאם מהלכים ולגייס משאבים, מסרבים להיות סוהרים של מיליון וחצי תושבים ברצועת עזה, שעשרות אלפים מתוכם הם חמושים, החמושים מכף רגל ועד ראש, שנשבעו להרוג יהודים באשר הם יהודים.
אין להם אף מילה רעה על הצד הפלסטינאי, אך את החרדה שלנו מפיגועים הם מסוגים כאי רצון לסיים את הכיבוש, לאי ההסכמה שלנו איתם הם קוראים גיזענות ומילטיריזם ופשע שעלינו כולנו לשלם. ולדרום אפריקה, מדינה שמעולם לא התענינה בצד שלנו הם הלכו לספר את הצד ה"אחר" של הסיפור.
בעולמם של שלושת אילו, אין לחברים שלהם זכות לחלוק עליהם, לדאוג לעצם קיומם הפיזי, אפילו זכות לחיות אין, אבל מבחינתם הם אינם שונאי ישראל.
הגיון כזה נקראה פסיכופתי.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה