באסה שמאלנית

קניתי במיוחד את עותק "העיר" עם התצלום של השופט גולדסטון בחזית, הבטיחו את כול הדו"ח בלי צנזורה בעמוד 42. הגעתי לעמוד 42 ומה קיבלתי, ראיון כללי עם כבוד השופט וארבע עדויות מתוך המאות שיש בדו"ח. איזו באסה; איזו צנזורה; איזה שמאלנים, גם משקרים, גם מצנזרים, גם לקחו לי חמישה שקלים.
מעבר לציניות זהו סיפור עצוב, כי השמאל הספיציפי הזה, זה שמאחורי עיתון העיר, הפך מזמן לכת הסגורה בתוך הזיותיה.

יום כיפור: חטא שחטאתי, חטא של חוסר סובלנות ואגואיזם.

חטא שחטאתי, חטאתי כילד, ילד מפונק אך אינטליגנטי מספיק להבין חומרת מעשי.
חטא של חוסר סובלנות, אדישות ואכזריות לילד אחר בן גילי שסבלו היה רב ולא צודק, ואת עוצמת עינוייו הבלתי נתפסים לא יכולתי להבין והפנים. חטא כלפי ילד שאינו בנמצא כדי לשמוע אותי מבקש את סליחתו, אך כל שנה אני מבקש זאת כלפי הנר שאני מדליק לזכרו. אבל זה לא ממש מספיק, זה לעולם לא יהיה מספיק.

הנאום הכמעט טוב של ביבי

נתניהו נשא נאום באו"ם. נאום חשוב נאום טוב. לצאת מול אחמאדאיניג'ד והשקרים שלו, זה חשוב, פשוט אבל חשוב, חשוב מאוד. לדרוש מהאו"ם יושרה זה לא פשוט, מאוד לא פשוט, אבל חשוב, הרבה יותר חשוב. אבל בפרט אחד חשוב הוא פישל, הוא חזר מספר פעמים על המשפט ZIONISM IS RACISM, משפט שיקרי, נבזי, שיש לצאת נגדו וטוב שיצא נגדו, אך שחזר עליו כלשונו, קידם אותו ואת המסר הנקלה. מסר אותו מקדמים אותם גורמים המשחיתים את האו"ם. היה טוב יותר אם היה מנסח בקצרה משפט או פיסקה המוכיחים הפוך. ZIONISM IS THE NATIONAL LIBERATION MOVEMENT OF THE JEWISH PEOPLE, AND THEREFORE AN OPPONENT OF RACISM, WHICH SOUGHT TO SUBJUGATE ALL PEOPLES.

והכאב הזה

המות שבידיעה הזו הוציא זעקת כאב מגופי כמו מרבים אחרים בארץ.
המות הוא תמיד לא צודק, לא פייר ומיותר, על אחת כמה וכמה כשהוא מכה פעמים.
רצינו את האב והבן בשמים, בל נכחיש זאת, אבל לא ככה, ממש, ממש לא ככה.
כעת תורם של המילים והתמונות למלא את חוסר האונים שלהם, שלנו,
את הביחד שלנו עם האם והילדים שהוכו פעמיים ע"י גורל קפריזי ואכזר.
החיים ימשיכו הלאה ויישאו את משא הכאב הזה, כמו ברכבת עמוסת מכולות כאב.
לאן איני יודע
ואנו במסע הכאב הזה נחפש את התמורה, הכאב עצמו יחפש את הצדק לאי הצדק שהפיל אותו עלינו...
כי תכלית כול מסע הוא החיים עצמם ואלי הם יתנו תשושה ומזור לכאבנו
יהיה זכרם ברוך

התאונה המחרידה ע"י אליקים, האם שבילי הליכה ואופניים היו מונעים אותה?

בין אם הנהג שדיווח על התאונה החרידה בה נהרגו אריה ועידו אכדרי, אכן אחראי לה או נהג אחר שעבר שם קודם, נשאלה השאלה האם שבילים מיוחדים להולכי ורוכבי אופניים היו מונעים אותה.
שניי ההרוגים הרי יצאו לצעידה, בשעות הכי נוחות לכך בעונה זו של השנה, שלרוע המזל אלו הן שעות החשכה. אני איני מכיר את המקום אך מציקה מעוד השאלה: הצורך בצעידה לילה הוא לגיטימי, כביש הוא מסודר המאפשר מסלול מוגדר לכך, הסכנה לרכב שייחתך ע"י רכב שבא ממול, או שהנהג יירדם על ההגה יכולה לקרות גם לטוב שבנהגים, במיוחד בסוף יום עבודה ארוך, לכן נשאלת השאלה אם היה להם שביל נפרד, המיועד לצעידת לילה האם היתה התאונה האיומה נמענת?
כאמור איני מכיר את האזור, אך אם התשובה היא כן, השאלה לא נשאלת, היא זועקת.

צביעות תקשורתית צפויה – צתצ

התקשורת יצאה להגנת "שלום עכשיו" כשתקפה את דבריו של הרמטכ"ל לשעבר מושה בוגי יעלון כשקרה ל"שלום עכשיו" וירוס. אך כשבתחילת החודש מזכ"ל "שלום עכשיו", יריב אופנהיימר, במאמר פומבי על גבי העיתונות הישראלית עשה צחוק מהדרישות הלגיטימיות של ישראל מהפלסטיניים, להכיר בישראל כמדינה יהודית, על זה הם שתקו.
אופנהיימר זלזל בדרישה זו ע"י שיחס לה ולה דורשים, דרישות שלא היו ולא נבראו, כמו הצטרפות לתנועה הציונית העולמית, אימוץ העברית (הם כבר יודעים עברית), התקוה וכדומה. להזכיר לאופנהיימר, הסירוב להכיר בישראל כמדינה יהודית הוא הסיבה למה הם החלו במלחמה הזו, למה הם רוצחים באזרחים באופן קבוע, ולמה עראפת פוצץ את שיחות קמפ דיוויד.
ולעשות צחוק מרצונה של מדינה לסיים את המלחמה ולדאוג לאזרחיה זה דבר ראוי לגינוי.

למען הסדר הטוב, לצאת כנגד וירוס אחד בנוכחות וירוס שני, משה פייגלין, עושה את בוגי צבוע באותה מידה.

---

ובעניין דבריו של תום שגב הבוקר ברדיו בעניין המאמר האנטישמי בצהובון השודי, אם יורשה להזכיר לו, השקר הנתעב הזה כוון כנגד החילים שלנו, וכמו שאנו מחויבים לעשות הכול כדי לשחררם משבי אויב, כך אנו חיבים להגן עליהם, ועלינו משקרים מתועבים.

אפאסים

איזה אפס, פחדן, טבח עשרות אנשים, ושניים מתוכם הצליח לרצוח, סתם כי בא לו בשבת הלפני אחרונה בת"א, למה בא לו?
כי הפריע לו, או אולי להם, שיש כאלו שעושים מה שהם עושים בשונה ממנו, בינם לבין עצמם, בבתיהם הם ובמועדוניהם הם הרחק ממנו, אז הטריח את עצמו אל תוך חדרי חדריהם ותקע צרורות לכול הכיוונים.
ומה יצא לו מזה?
הוא מרגיש גבר עכשיו, גיבור?
על מה הוא בדיוק התגבר? (כן גבר בעברית זה אחד ש גא–בא–ר) על טנקים פורצים? על מחבלים עטופים בחומרי נפץ ורסס?
להגיב באלימות כלפי השונה מאיתנו, רק כי השונה הזה שונה זה פחדנות לכול דבר, כניעה ליצר הפחד מהשונה, ומה אמרו חז"ל על הכניעה ליצר "איזהו גיבור הכובש את יצרו". כן גם חז"ל רואים בו פחדן.
ולירות בלא חמושים זו הפחדנות הכי מובהקת שיש.
וכל כך הרבה פחדנות במעש אחד עושה אותו אפס, אפאס גמור, ואם יש לו שותפים לפחדנות, שמהללים אותו ב"סחטיין יא גבר", "שיחקת אותה" ומחליקים איתו כפה אחת או שתיים, הם אפאסים בדיוק כמוהו.