התייחסות המבטלת לסוגית האיום האסטרטגי של אותם מרצחים מתעמרת קודם במאות קורבנותיהם ובני משפחותיהם ולבטח באילו שיפגעו אחרי שיחרורם. ולקרן ניובך שלרוב מאירה ומתריע על התעמרות של בעלי הכוח בחלשים, זה מאוד לא אופיני וע"כ מאכזב - מאוד מאכזב.
אשר לסוגיה עצמה, ברור שהם איום אסטרטגי. הם היו איום אסטרטגי כשהם שחטו אותנו בוקר וערב בראשית האינתיפאדה האחרונה, הם יהיו איום אסטרטגי כשנשחרר אותם. זה ברור כשמש.
השאלה צריכה להיות לא אם הם מאימיים עליינו או לא – ברור שכן, השאלה היא האם נעמוד בזה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה